<    חזרה לבלוג של Netkids

ילדים והשידור הדיגיטלי – האם נתגונן מפניו או נגייס לטובתנו

כולם אומרים כי השפעות השידורים הדיגיטלים משפיעים לרעה על הלימודים בבית הספר. זמן המסך הופך לרב-שעות וגוזל את הזמן שאמור להיות מוקדש להכנת שיעורים, לקריאת ספר או משחק חברתי בגינה. בגלל שהשידורים הדיגיטליים נשענים על סיפוקים קצרי טווח, הם יוצרים גישה שלילית ללימודים הנשענים על טווח ארוך.

חוקרי מוח טוענים, כי הצפייה מעודדת פאסיביות מחשבתית ומשפיעה על אופן עיבוד המידע במוח.

אבל, אנחנו חיים בעידן דיגיטלי ועדים אנו פוגשים ילדים יצירתיים, בעלי מחשבה מהירה ואף חברותיים. עובדות אלה הביאו את החוקרים לבדוק האם יש יתרונות לזמן המסך. השידורים הדיגיטליים מעוררים סקרנות ורכישת ידע נוסף ואפשר לגייס אותם ללמידה משלימה.

במחקר על תוכנית הטלוויזיה “רחוב סומסום” נמצא מתאם חיובי בין צפייה בתוכנית ילדים מותאמת גיל ושפה לאוצר מילים מפותח, כמו כן נוצרה גישה חיובית ללימודים. אפשר לומר שהתוכנית הייתה כמו “ספר מדבר” שמילאה תפקיד חיובי בהתפתחות הילד לצד תיווך ההורים והשפעתה היא לטווח ארוך.

יש שתי גישות לפרש את זמן המסך והשידורים הדיגיטליים: הגישה המגוננת והגישה המפרשת.

הגישה המגוננת טוענת שיש להגן על הילדים מהמסך ולהרחיקם ממנה עד כמה שאפשר. הטענות העיקריות מתבססות על ההנחה כי לשידורים הדיגיטליים יש השפעה שלילית על הצופים ובמיוחד על ילדים שהם קהל נוח להשפעה. החל מצפיה פאסיבית המרחיקה אותם מפעילות אקטיבית וחברתית וקלה בעידוד לעצלנות לימודית.

צפייה של שעות ארוכות ביום פוגעת בהתפתחות המוח, ביכולת השינה ובהתפתחות הקוגניטיבית. על פי ניל פוסטמן בספרו “תום הילדות” הטלוויזיה או השידור הדיגיטלי משפיע על הבנת המציאות של הילד, בונה אצלו סכמות התנהגות שאינן מתכתבות עם המציאות בחיים וגורמות להעלאת האלימות והפאסיביות של הילד המתבגר.

הגישה המפרשת, שטבע החוקר בקינגהם, היא ליברלית יותר וטוענת כי עלינו להבין שהילד מבין את התכנים בצורה אחרת ושונה מהמבוגרים. וכי ישנם גורמים נוספים המשפיעים על התפתחותם הקוגניטיבית וההתנהגותית של הילדים, כגון: המשפחה, רקע חברתי, רקע סוציואקונומי, התנסות חברתית, יכולת הכלה של ההורים לרגשות ועוד.

לדעת בקינגהם דיווחי התקשורת מוגזמים לגבי השפעת הטלוויזיה על הילדים. הרוב לא מושפע בעקבותיה ויש לבחון גם את סביבתו החברתית-תרבותית של הילד.

ובכל זאת שתי הגישות מסכימות כי השידורים הדיגיטליים הם מקור למסרים ומהווים מקור נכבד בהבניית המציאות, בהפנמה של תרבות, ערכים, תפיסות עולם וציפיות. ההשפעה על ילדים היא הדרגתית ומצטברת ולכן עלינו לתווך להם את הצפייה לאקטיבית בונה, ללא אלימות ובעלת מסרים התואמים את התרבות שלנו והערכים שלנו.

השפעת גוגל ורשתות החברתיות על ילדים

ביולי 2020 התכנסו המנכ”לים של ארבעת חברות הענק של הרשות החברתיות : אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק, לשימוע בקונגרס האמריקאי. מעבר לטענות על מונופול, יש לחברות אלה השפעה על דעות ואמונות של מיליוני אנשים בעולם עד כדי השפעה פוליטית וחברתית. אחת הדרכים להשפעה היא האלגוריתמים שמנתחים את ההעדפות של האנשים ומראים להם מה שהם רוצים ומצד שני, הם מסתירים מהם מידע אחר. כך האדם ומקבל מידע סלקטיבי על המציאות ולא את כל התמונה המלאה. אפשר לומר שהילד היום חשוף להבניית מציאות הבנויה על חשיפה לצריכה שמתאימה לחברות המפרסמות – יותר מהבניה של מערכת אמונות תרבותית השייכת להוריו, למשפחתו ולחברה בה נולד.

 

איזה תוכן דיגיטלי נבחר להראות לילדים

לילדים צעירים חשוב שתהיה הצגה ברורה של התוכן החינוכי, מבנה עלילתי ברור וקל שמתאים למסר החינוכי, מאפיינים צורניים פשוטים ואוצר מילים פשוט וברור.

כמה ההמלצות

  1. תוכן המניע למאמץ מנטאלי להבנתו.
  2. עלילה שאינה מורכבות מדי על מנת להפנות משאבים למסר החינוכי.
  3. מורכבות המסר החינוכי פשוט וברור.
  4. שילוב יעיל בין העלילה והמסר החינוכי.
  5. עידוד הילד לגלות עניין בתוכן דרך מעורבות הורים ומחנכים.

 

איזה סרטונים נבחר לראות עם הילד בגן

  • סרטוני הכוונה לימודיים על מנת לטפח צופה בררן פעיל וביקורתי.
  • סרטוני ידע כדי לצמצם פערי ידע בין ילדים שונים
  • סרטוני מידע בטווח רחב של נושאים : חשבון, שפה, שירה, תנועה, חשיבה.
  • סרטונים לקידום ערכי שיתוף פעולה ויחס לחריגים.
  • סרטונים לקידום התפתחות רגשית וחברתית של ילדים.

 

לסיכום

המסך והשידורים הדיגיטליים הם חלק מחיינו. אם נדע לגייס אותם לצמיחה ולהתפתחות נכונה של הילד נוכל להפיק מהם את הטוב. עלינו לחנך את ילדינו מתחילת חייו ליכולת צפייה ביקורתית, לצפייה מפתחת ולתת לו כלים לעמידה מול ההתמכרות למסך. נוכל לעשות זאת על ידי תיווך של ההורים וגם בתוך מוסדות החינוך. אם נדע לגייס את היכולות הדיגיטליות לצפייה אקטיבית מחנכת ומעצימה – אולי נשפיע גם לטווח ארוך לצמיחה של ילדים השולטים במסך ולא מכורים להם.

התפרצות הקורונה הביאה את המסך להיות גם התחליף למפגש במוסד בחינוכי כבר מגן הילדים. נוצר הצורך להכין את הגננת המחנכת והילדים למצבים אלו. שידורים דיגיטליים צריכים להיכנס לגן הילדים על ידי תיווך הגננת ומתן כלים לצפייה אקטיבית נכונה בתוך הגן שישפיע על החלופה בזמן סגר. המטרה היא לטפח צופה בררן, פעיל וביקורתי.

 

מקורות

  1. למיש דפנה. (2002) המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער, כרך 1 . תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
  2. מונר עופר. (2019) https://ux.haifa.ac.il/elementor-1480/
  3. (2020) מסכי עשן, המלכודת הדיגיטלית. נטפליקס
  4. פוסטמן ניל. (1982) אובדן הילדות. ארה”ב . מתורגם (1986)
  5. my Orben. (2019) Department of Experimental Psychology, University of Oxford, Oxford, UK
  6. Andrew K. Przybylski (2014) The association between adolescent well-being and digital technology useAmyhttps://doi.org/10.1038/s41562-018-0506-1

שיתוף הפוסט:

פוסטים נוספים בבלוג

כלי נגישות