הסתיו הוא עונה של שינויים. מזג האוויר מתחיל להיות קריר וסגרירי יותר, והחיים חוזרים לשגרה מבורכת. עם זאת, המעבר מתקופה של חגים וזמן עם המשפחה לתקופה שבה חוזרים למסגרות יום-יומיות עשוי להיות קשה מעט, בעיקר עבור ילדים בגיל הרך.
כאשר אני מתכננת את השיעורים, לפני שאני ניגשת לתוכן ולמבנה, אני חושבת על האווירה שאני רוצה להשרות בגן – אווירה של רוגע. חשוב לי ליצור עבור הילדים זמן ומקום שבו יוכלו, amidst קשיי ההסתגלות וההתחדשות (שלפעמים גם הם מלווים בקושי), להניח את הראש באופן מטאפורי ולנוח מעט מהרעשים החיצוניים.
לכן, אספתי שירים ומנגינות של סתיו בעלי אופי רגוע יותר. ועדיין, נשארתי גמישה וקשובה לצוות; במעון ביקשו לסיים את שיעור הציפורים עם “ריקוד הציפורים” כדי להוציא אנרגיות, וזהו חלק מהקשב לצרכים של הסובבים אותי, שכן הם אלה הנמצאים עם הילדים וזקוקים לכוחותיהם.
סתיו הוא עונה של טבע – עולם שלם שקורא לנו לצאת, להתבונן, לחקור ולהתפעל מפלא הבריאה. כמה הייתי רוצה לרקוד עם עלי השלכת, לרוץ עם הנחליאלי, לזחול עם החילזון ולחוש את הקרירות כשהשמש יוצאת ומסתתרת שוב. אין למידה טובה יותר מהתנסות מוחשית בטבע עצמו. מכיוון שזה לא תמיד אפשרי, אני שואפת להביא את הטבע לגן, בצורה הכי חיה ומוחשית, ולשלב בו מושגי יסוד במוזיקה – בצורה חווייתית ומותאמת לכל גיל.
תחילה, אני מתמקדת בציפורים – סימן מובהק לסתיו. הציפורים נמצאות סביבנו כל השנה, אך בסתיו הן בולטות יותר בזכות נדידתן לארצות החמות. מעוף הציפור הזורם אל מול הניקור במזון מזכירים לי את המושגים ההופכיים סטקטו ולגטו. השיר “בוקר אור” (מילים: יהושע מרגולין, לחן: דניאל סמבורסקי) בביצוע של נורית וייס לוי ובהפקת דעת, ממחיש היטב מושגים אלו, והילדים מפנימים אותם דרך משחק ותנועה.
לאחר מכן, אני עוברת לעלי השלכת. כשאני נזכרת איך כילדה אהבתי לדרוך עליהם, פעם חזק ופעם חלש, ולשמוע את הצליל המשתנה – מזה נולד דקלום לעלי שלכת, בו אני משתמשת עם עלים אמיתיים כדי להמחיש לילדים את התחושה. העלים נושרים מלמעלה למטה, וזה מתקשר לי לסולם עולה וסולם יורד. השיר “ברוח הסתיו” (מילים: עממי, לחן: יוזף היידן) מזמן חוויה של סולם יורד דרך תנועה, נגינה ומשחק, ואני אוהבת לשיר אותו עם הילדים ולהשמיע את המנגינה בהפקת דעת שמשלבת בתוכה צלילים של סולם יורד.
עוד מאפיין של הסתיו הוא ההפכפכיות – רגע אחד מעונן וקר, וברגע הבא השמש יוצאת והופך מעט חם יותר. השיר “שמש וענן” (מילים ולחן: אינה קריבינסקי, הפקה: דעת) מדבר בדיוק על כך ומזמן אותנו למשחק מחבואים. כשהשיר מושמע בגן, אני מראה לילדים כיצד ניתן להתחבא או להסתיר חלקי גוף ואביזרים, וגם המוזיקה משחקת עימנו במחבואים – קופצת ונעלמת, רצה ומסתתרת. כך נוצרת חוויה המחברת בין עולמו הפנימי של הילד לבין הטבע והמוזיקה.
התקופה שבין החגים לחנוכה היא כמעט היחידה בשנה ללא חגים או חופשים, וזו הזדמנות לעבור עם הילדים תהליך מעמיק. תהליך זה, המעוגן בטבע, מקנה להם ידע וחוויות שילוו אותם בהמשך דרכם. אני מתפללת, מדי שנה, שהזמן המשותף הזה יהפוך למשמעותי, ממלא ומעשיר.
סיכום:
במערכי השיעור לסתיו מושם דגש על חיבור לטבע ולעונת השינויים, תוך עידוד אווירה רגועה בגן. מתן תשומת לב לשירים, מנגינות ומשחקים המחוברים למאפייני הסתיו – הציפורים, עלי השלכת, וההפכפכיות של מזג האוויר – מאפשר לילדים חוויה לימודית ותחושתית שתעשיר את עולמם לאורך זמן.
