השפעת המסך על ילדים בגיל צעיר או כיצד נהפוך את המסך למועיל

ורד כרמל

ילדים נולדים היום לתוך מציאות שהיא מרובת מסכים. אם בעשור הקודם ניסו להגביל את הצפייה בהם נכון להיום אנו מבינים כי הטכנולוגיה פה ותישאר אתנו ואף תפרוץ למקומות נוספים בחיינו. למרות שהמחקרים הראשונים בעניין זה מצאו כי הצפייה בטלוויזיה פוגעת בילדים בהתפתחותם התקינה, המחקרים של השנים האחרונות מראים שהדרכה והבנה לצפייה נכונה יכולה להועיל לילד בבגרותו ואף לשמש אותו במהלך חייו. שימוש נכון עוזר בהתפתחות כישורים קוגניטיביים, לימוד שפה, הבניית מציאות וסכמות התנהגות, הנעה לחקר והתנסות, יכולת הבנה וחשיבה מסתעפת, סוכן חברות תרבותית, אזרחית והתנהגותית ואף, לימוד משלים לנלמד במוסדות החינוך. כדי לפעול בעולם של מסכים עלינו להבין כיצד להתמודד אתם, לשלוט על המסך לצרכים חיוביים ולנסות להשפיע על ילדינו לחיות נכון גם עם המסכים והטכנולוגיה.

כיצד נגיע לתועלות אלו אצל ילדים?

אנו רגילים להאמין כי הצפייה במסך פוגעת בהתפתחות הקוגניטיבית וההתפתחות הנפשית הבריאותית של הילדים. ילדים הצופים במסך שעות בכל יום ללא הכונה הצפייה, אנו רואים השפעה על ההתנהגות שהופכת לאלימה, פסיביות והישגים לימודיים נמוכים.

אך מחקר חדש מ- 2019 באוניברסיטת אוקספורד שבדק יותר מ 350,000 ילדים, מצא כי זמן מסך אין לו השפעה על הבריאות הנפשית ונטיות בדידות או דיכאון. (מונאר, 2019)

מחקר נוסף שנעשה תחת הפיקוח של המרכז לבריאות הילד בביה”ח בסיאטל, בדק כיצד שינוי בתכנים שהילדים צופים משפיע עליהם, כאשר נתנו ל 565 משפחות לצפות בתוכניות שכללו תוכן חיובי בלבד, ההורים דיווחו על שינוי התנהגות והשפעה חיובית על הילד לאורך זמן.

ילדים ויכולת הבנת תוכן דיגיטלי

נקודת המוצא היא כי התוכן המשודר הדיגיטלי הוא שילוב של תוכן ושל מאפיינים צורניים. הילד מפעיל סכמות חשיבה המתפתחות עם הזמן.

הפעוט נמשך למאפיינים הצורניים ואת הדמויות הוא מפרש על סמך המאפיינים החיצוניים שלהם, מפני שההבנה שלו היא של ה’כאן ועכשיו’ ואין לו יכולת של רפלקציה רגשית. ככל שהילד מתבגר הוא מסוגל להבין את העלילה, מסוגל להבחין מה דמיוני ומה משקף את המציאות ומזדהה עם הדמויות על סמך ההתנהגות שלהם. ככל שהוא מתבגר גם על סמך יכולת השיפוט המוסרית.

הבנת המשמעות לפי הגיל:

בגיל 0-3 : הילד מאמין שהסרטון הדיגיטלי הוא מציאות. הוא אינו מבדיל בין המציאות לבין מה שרואה בתשדיר הדיגיטלי, הוא נמשך לתוכן הנצפה במסך כל עוד העלילה פשוטה ולא מורכבת מדי.

גיל 3-6 : הילד מפתח את יכולת ההבחנה בין מציאות לדיגיטל, בתחילה הוא מבחין בין שידורי החדשות לשאר הז’אנרים ובהמשך גם בין הז’אנרים עצמם, כגון: הבחנה בין סרט מצויר לעלילה עם דמויות שחקנים. הוא מתחיל להבין עלילה פשוטה ולא מורכבת וישתעמם לשידור בעל מסר פשוט מדי.

מגיל 6-10 : הילד כבר מפתח הבנה בין המציאות לפנטזיה. כאשר יש לו כבר ניסיון גם בצפייה וגם בחיי היום יום. הוא יבין מסר שהוא ברור ומתכתב עם העלילה וימשך למסך כל עוד הצפייה גורמת לו לסקרנות ולעניין.

צפייה כלמידה אקטיבית ומועילה

אחד הפתרונות לגייס את המסך לטובת הילד ולא לרעתו, היא צפייה אקטיבית. כאשר ההורים או המחנכים מתווכים לילד את הצפייה. שיחה על העלילה או על המסר תעזור לילד לתווך רגשות ולהטמיע מסרים לא אלימים, יצירת עניין על המידע המוקרן וחיפוש תוכן שיגרום לילד לפעילות אקטיבית בעקבות הצפייה.

כיצד זה נעשה בפועל.

מגיל 0-4 : שיחה משותפת בעקבות צפייה בתוכן הדיגיטלי תתרום לפיתוח השפה והבנת המתרחש של הפעוט. הנה כמה דוגמאות,

שיום- נתינת שם לחפצים ולדמויות.

הצגת שאלות- נכוון את תשומת הלב של הפעוט לתוכן ונגרום לו למעורבות בצפייה דרך שאילת שאלות.

מתן תגובה- נהיה ערים לתגובת הפעוט וניתן תשובות לשאלותיו.

הצגת תיאור- נתאר לפעוט את התוכן במילים שלנו ובכך נתווך לו את העלילה והמסר החינוכי והחיובי.

מגיל 5 ומעלה, שיחה בעקבות הצפייה תוסיף לילד עוד יידע ומידע על התנהגות חברתית:

שיחה עם אוריינטציה למידע כאשר ההורה מוסיף או מעשיר את הידע שנלמד.

שיחה עם אוריינטציה להתנהגות כאשר ההורה מתייחס להתנהגויות שנצפו בהקשר של רצוי ולא רצוי בהתאם למציאות היום-יומית של הילד

צפייה עם הורה או מחנך לעומת צפייה אישית

צפייה עם הורה או מחנך יכולה להעלות את ההבנה וההנאה של הילד ואף להעצים אותו. שכן ההורה עוזר לילד להבין ולהסיק מסקנות, מבהיר ומסביר את התוכן.

יתרון נוסף למעורבות ההורה בזמן הצפייה היא, שהילד תופס את הצפייה המשותפת והתוכן הנצפה כחשוב ובעל ערך, יוצרת ריכוז וצפייה אקטיבית. נוסיף לזה גם שעת איכות של הורה וילד המחברת הן רגשית ויוצרת ביניהם חוויה משותפת.

בצפייה אישית הילד צופה פסיבי, אין לנו שליטה מה הוא מבין מהעלילה ומהמסר. והילד גם מקבל את המסר החבוי שהמסך הוא הבייביסיטר כשההורים עסוקים. צפייה פסיבית לא תגרום לילד למאמץ מנטאלי והחשש הוא שעודף צפייה פסיבית תגרום ל’עצלנות מנטאלית’ גם בחיי היום יום ובלימודים.

אולם צפייה עם ההורה יכולה להעלות את רמת הריכוז והמאמץ המנטלי כי הילד תופס את הצפייה המשותפת כחשובה. ואף גילו כי ככל שהתוכן מעניין יותר, מורכב יחסית ונתפס בעניי הילד כחשוב, הוא משקיע מאמץ מנטאלי בהבנתו ומתפתח קוגניטיבית.

לסיכום

המסך הוא חלק מסדר היום של כולם. כדאי שנדע לנצל אותו לטובת ההתפתחות של הילד, להעברת מסרים חינוכיים והקניית ידע. יצירת צפייה אקטיבית עם הילד, אפילו בחלק מזמן המסך שלו, תיצור לנו הזדמנות להעברת מסרים חינוכיים. תיצור אצל הילד מאמץ מנטאלי, פעילות אקטיבית בעקבות הצפייה ואף הקניית ידע.

יתרון נוסף שנקבל הוא, שהילד יתחיל להבין כי התכנים בצפייה המשותפת הם חשובים ואילו אלה של הצפייה האישית יהפכו למשניים. החוויה המשותפת וזמן האיכות יכולה להיות גם דרך המסך במיוחד בגיל הצעיר.

מקורות